פסק-דין בתיק ת"א 47752-03-10

1.         תביעה כספית על סף 230,000 ש"ח. ביסוד התביעה טענה להפרה חוזית של המועצה המקומית הנתבעת: התובע הוא אומן ידוע המופיע עשרות שנים. טענתו היא שבינו לבין המועצה נכרת הסכם מחייב וכתוב, כמה חודשים לפני יום העצמאות ה- 55 למדינת ישראל. כאשר סוכם שם על הזמנת הופעה של התובע ורעייתו ביום העצמאות, על במה של המועצה. כחודש לערך לפני מועד ההופעה הודיעה המועצה לתובע, באמצעות ראש המועצה, על ביטול ההופעה. כלומר הפרה ההסכם. זאת עשתה כאשר היה כבר  מאוחר מדי למצוא הופעה חלופית, שכן הבמות השונות "משוריינות" לקראת יום העצמאות בישובים השונים, חודשים רבים לפני מועד החג ולעיתים עד שנה.

2.         וביתר פירוט:

א.         התובע טוען כי הוזמן ממנו ע"י המועצה מופע ליום העצמאות. את המופע היה הוא אמור לכתוב ולביים ולהופיע כאמור יחד עם רעייתו אוסנת וישינסקי. התמורה נקבעה בשיעור 95,000 ש"ח ומע"מ. היה זה לאחר שהתקיימה ישיבה בנוכחות התובע, מר זיתוני והגזבר זוהר כהן. באותה ישיבה התבקש התובע ואף הסכים, לתן הנחה משמעותית במחיר המופע (עמוד 9 למטה, 10 למעלה).

ב.         לדבריו, על ההסכם המודפס שהוכן ע"י המועצה, ביצע גזבר המועצה הקודם מר זוהר כהן מספר תיקונים ומחיקות בכתב ידו. אציין כי המסמך המתוקן בכתב יד הוצג לפני מר זוהר כהן שהעיד והאחרון אישר שאכן מדובר בתיקונים שלו ( נספח א' לתצהיר התובע). עוד אציין כי בחקירתו באר התובע כי בזמן אמת  לא ראה את המסמך המתוקן בכתב יד. מסמך זה נשלח אליו בדיעבד לבקשתו ולאחר שאבד החוזה החתום (ראה להלן).

ג.          לאחר מכן נשלח אל התובע בפקס ההסכם המתוקן שבו הוכנסו בדפוס תיקוני מר זוהר וכאשר אותו הסכם חתום ע"י ראש המועצה הקודם מר אריה זיתוני. לדבריו היה זה בין שלושה לארבעה חודשים בטרם יום העצמאות (עמוד 9 למעלה).

ד.         התובע השיב בפקס את ההסכם  למועצה כשהוא חתום על ידו. הוא תייק אצלו במקום כלשהו  עותק חתום בידי שני הצדדים בטרם שלח ההסכם בפקס למועצה. עם זאת אותו עותק מתויק אבד לו לתובע.

ה.         כחודש לערך לפני יום העצמאות הודיע מר אריה זיתוני לתובע בשיחה טלפונית שהמועצה נאלצת לבטל את המופע בשל מחסור תקציבי. בשלב זה, כבר היה מאוחר מדי מבחינת התובע למצוא מזמין חלופי להופעה ביום העצמאות; זאת מאחר והרשויות המקומיות "סוגרות" המופעים על הבמות השונות חודשים רבים לפני יום החג ולעיתים אף עד שנה.

ו. התובע טוען כי הביטול גרם לו הן לנזק כספי בגין ביטול המופע עצמו והן לעוגמת נפש ופגיעה במוניטין. בכל הכבוד, פגיעה במוניטין מעבר לטענות שבהבל פה, לא הוכחה כזית. עוגמת נפש מסוימת ככל שמתקבלת גרסת התובע (המוכחשת ע"י המועצה) אכן סביר שנגרמה, אולם לא ברמה שמצדיקה פיצוי עצמאי בראש נזק זה (ולביהמ"ש שיקול דעת רחב אם לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני).  הנזק העיקרי הוא כמובן הנזק הכספי בשל ביטול המופע, בהודעה מאוחרת שלא אפשרה למצוא חלופה, בדמות הופעה במקום אחר.

יצוין כי התובע נשאל בחקירתו האם לא היו הוצאות בהן היה אמור לשאת מכיסו ביחס למופע. שכן ברור שהוצאות אלה מן הדין היה לגרוע מסך התמורה הנתבעת. תשובתו של התובע היתה מהוססת. בתחילה טען כי הוא נושא בעלות המוזיקאים ולאחר מכן חזר בו בציינו שלמעשה מדובר בהופעה על במה של המועצה שהיא שאמורה ממילא לספק ולממן "העזרים" השונים למופע.

בתשובתו המתוקנת טען שזה לא מופיע במפרט (אותו נספח א' לתצהירו) וכי הוא לא מטפל בלהקות של בנימינה, ואם צריך 10 נגנים לצורך המופע זה לא נופל עליו אלא על המועצה.

ז.          בהנחה שגרסתו הבסיסית של התובע נכונה (וכפי שיבואר היא מקובלת עלי) הרי עיון בנספח א' מעלה שככל הנראה אכן לא היה על התובע לשאת מכיסו בעלויות הנגנים, אך כן בעלויות אחרות:

בנספח א' לתצהיר התובע ועוד במקור בטרם התיקונים בכתב יד של הגזבר, מופיע סעיף "להלן פירוט הנקודות שהן באחריות ביצועית ותקציבית של מר מוטי גלעדי: יצירת מסגרת שתכיל בתוכה מופע של קבוצות מקומיות (ג'אז, דודאים, ריקודים סלוניים, שצף קצב) והופעה של אוסנת וישינסקי ומוטי גלעדי; פרודיות, חיקויים, פיזמונים ושיר מיוחד חדש המוקדש לבנימינה; במופע ישולבו כשלושה שירים בשיתוף הקהל; משך המופע 75 דקות; ביצוע חזרות וחזרות גנרליות, לפחות 12 מפגשים; הגברה ותאורה ממוחשבים המיועדים לקהל של 3,000 איש, כולל תפעול המערכת בלפחות 1-2 חזרות גנרליות; ברקו או מקרן שיקופיות עם מסך להקרנת מילות השירים; ציוד שמע לתקשורת בין שולחן הפעלת ההגברה לעוזרים מאחורי הקלעים; רעיון וסקיצה לתפאורה".

בהמשך מופיע סעיף "פירוט הנקודות שהן באחריות תקציבית וביצועית של המועצה המקומית בנימינה: תיאום חזרות, ליווי החזרות; סיוע בהפעלת המופע בפועל; תשלום למדריכי הקבוצות עבור שעות נוספות, פרסום ותיעוד המופע תמונות ווידיאו; ביצוע תפאורה וחדר תלבושות".

התמורה נקובה עוד בטיוטה המודפסת בטרם התיקונים עמדה כאמור על 95,000 ש"ח לא כולל מע"מ וצוין (תיקון של מר כהן) כי התשלום יתבצע למחרת ההופעה, בקיזוז חובות. זו נקודה משמעותית שכן ראשית תנאי התשלום המקוריים כללו תשלום בתוך 10 יום מיום חתימת ההסכם, ומר כהן העיד שאכן כדבר שבשגרה ואף כאן, לא נהג לאשר תשלום לפני שקיבל תמורה היינו לפני קיום המופע; ושנית התברר שלתובע היה אכן חוב למועצה המקומית שלדבריו עמד במקור על כ- 40,000 ש"ח וברבות השנים צמח בעוד 100,000 ש"ח בשל הריביות עד ששילם אותו לבסוף. כך משעה שראה שהמועצה אינה עומדת בדיבורה ואינה מפצה אותו על ביטול המופע (ראה להלן).

אם כן היות וממילא היה המופע אמור לשלב קבוצות מקומיות סביר להניח שממילא מדובר בנגנים של אותן קבוצות או של המועצה. לכן צודק התובע שלא היה אמור לשאת בעלות של נגנים. ואולם הוא כן היה אמור לשאת בעלות מערכת הגברה ותאורה ממוחשבת לרבות מי שיתפעל את המערכת וכן בציוד שמע לתקשורת בין שולחן הפעלת ההגברה לעוזרים מאחורי הקלעים. יצוין כי הצדדים לא טענו בענין זה בסיכומיהם אולם הנושא עלה כאמור בחקירה, ולא ניתן להתעלם ממנו לצורך אומדן הפיצוי. התובע מצדו לא הציב כל נתון (ועליו הנטל להמחיש ההפסד שנגרם ולהוכיח תביעתו ביחס לעלות של פריטים אלה אלמלא בוטלה הופעתו; ייאמר כאן שגם אם מדובר באינטרס של הנתבעת להפחית מגובה התביעה, הרי הנתונים אמורים להימצא בשליטתו של התובע כאומן מופיע, שיכול להמחיש עלות של פרטים כאלה בהופעות).  מדובר כאמור באותו זיכרון דברים במופע המיועד לקהל בן 3,000 איש היינו מדובר במתחם מצומצם יחסית מבחינת מערכות הגברה. סבורני שלא אקפח הנתבעת אם אביא בחשבון אומדן לחומרא מבחינת התובע של סכום שהיה משתלם על ידו לגורם מקצועי שתפקידו לטפל בהגברה ותקשורת בסך של 15,000 ש"ח ומע"מ. יש להפחית אפוא סך זה מסך התמורה ולהעמיד אפוא הנזק כאן על 80,000 ש"ח ומע"מ.

ח.         התובע טוען כי עד שהודיע לו זיתוני על ביטול המופע כבר סיים לכתוב כמעט במלואה את תוכנית המופע וכבר קיים מספר פגישות עבודה עם חלק מן הלהקות המקומיות, ולא זו בלבד אלא שלאור "הסגירה" מול הנתבעת הפסיד אפשרות חליפית להופיע בלוס אנג'לס. לדבריו כאשר הביע בפני מר זיתוני את מורת רוחו, הבטיח לו האחרון כי יקבל פיצוי כספי בשווי מלוא התמורה שהיה עליו לקבל עבור ההופעה. זאת בדרך של קיזוז חובות שלו למועצה (אגרות והיטלים בגין קרקעות שלו בתחומי המועצה). לדברי התובע לא זו בלבד שמר זיתוני לא עמד בדיבורו אלא שב- 2007 שוב פנתה אליו הנתבעת בבקשה שיכין הופעה לרגל חגיגות 85 שנה לבנימינה ושוב בוטלה ההופעה. איני מרחיב כאן שכן הדברים אינם נחוצים לשם הכרעה.

בסופו של יום השאלה הנצרכת להכרעה הנה האם אכן נכרת הסכם והאם מחייב הוא לפי שאינו נושא חתימת גזבר המועצה (היינו לא מתקיים תנאי התוקף הצורני שבסע' 193 לצו המועצות המקומיות (חלק א')) . אם התשובה לשתי השאלות חיובית, הרי שאז עסקינן בהפרה חוזית של הנתבעת, המזכה בפיצוי מלא או חלקי, שכן חוזה הזמנה מעין זה, אין עניינו בחיובי השתדלות של המועצה אלא בהזמנה מחייבת; כאשר אז יש לפצות התובע בגין הנזק שהסבה לו ההפרה החוזית, כפי גובה הנזק בפועל.  

מכל מקום, ביוני 2008, בחלוף 5 שנים, פנה שוב התובע לראש המועצה זיתוני, הפעם בכתב, בניסיון להסדיר את הסוגיות הכספיות שנגעו גם לנשוא התביעה, גם לחובותיו של התובע למועצה וגם למופע נוסף שנערך בסוכות 2005. לתמיהה שהוצבה בפניו ע"י ב"כ הנתבעת הכיצד המתין 5 שנים עם נשוא התביעה (והרי כל אותן שנים הוסיף מר זיתוני וכיהן בתפקידו כראש המועצה) השיב כי מפאת היחסים הטובים לא חפץ לתבוע בבית המשפט את המועצה, עד שהתרשם שלמעשה אין ברירה וכי ראש המועצה החדש מתכחש להתחייבויות קודמו.

ט.         לשאלה שנשאל מה מערכת יחסיו עם מר זיתוני השיב שמדובר במערכת יחסים קורקטית. ב"כ הנתבעת הגיש כתבת אינטרנט ממקומון בשם "הגפן" המתעד חגיגת יום הולדת 70 של מר זיתוני, בהשתתפותו של התובע המתועד בצילומים כשהוא מחבק את מר זיתוני כחלק מן המופע במהלך ביצוע שיר (בכתבה מופיע שמדובר בביצוע באידיש אליו הצטרף גם מר זיתוני). גם בסיכומיה שבה הנתבעת על ענין זה. היכרות בין זייתוני לתובע - קיימת. אך ככל שחפץ ב"כ הנתבעת ללמוד מאותה כתבה על יחסים קרובים במיוחד בין מר זיתוני לתובע החורגים מגדר יחסי רעות רגילה או יחסים קורקטיים, הרי שאני דוחה מסקנה זו. ביום הולדתו של אדם ובמסגרת מופע לכבודו יכולה להיווצר תחושת אחווה ושמחה טבעית שתתבטא גם בחיבוק של מופיע יחד עם "חתן השמחה" במהלך ההופעה, גם אם אינם קרובים במיוחד ואף כחלק מן הניסיון של האומן לייצר אווירת שמחה בהופעתו; מחיבוק כזה ומעצם ההשתתפות במופע (שגם לא הוצגו נתונים נוספים לגביה - האם בוצעה בתמורה או בהתנדבות) לא הייתי מסיק מסקנות מרחיקות לכת. ניתן לקבל שהיתה לתובע מערכת יחסים טובה עם מר זיתוני, ולו מעצם העובדה שלא חפץ לתבוע המועצה כל עוד זה כיהן בתפקידו ועד שהבין שלא יזכה לראות את התמורה. ניתן גם להבין שהגיונית, התובע כאומן ינסה להגיע לפתרון סכסוך בדרכי שלום ולא בערכאות, ולו מטעם שענין לו ביחסים טובים נמשכים עם הרשות המקומית כמזמינת עבודה פוטנציאלית אף לשנים הבאות. מכאן כאמור אין עדיין להסיק מסקנות בדבר מערכת יחסים אישית קרובה במיוחד, החורגת ממערכת יחסים טובה. זו היתה גם ההתרשמות מחקירת מר זייתוני שהתרעם על השאלה, ומחקירתו ניתן היה להסיק  שיש לו יחסים טובים עם התובע אך כאלה שאינם חורגים מיחסיו עם אנשים אחרים. ביחס להופעתו של התובע ביום הולדתו ציין זיתוני כי אשתו היא שביקשה מן התובע לעלות לבמה, וכי לא ידע מראש על הזמנתו (בתשובה לשאלה שנשאל בענין זה), שכן מדובר היה במסיבת הפתעה עם 500 מוזמנים. גם בכתבה שהגיש ב"כ הנתבעת אגב, מצוין שמדובר במסיבת הפתעה.